קתרין ג'ונסון

קתרין ג'ונסון
Katherine Johnson
	קתרין ג'ונסון בטקס בו הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית ב-2015
לידה	26 באוגוסט 1918; וייט סלפר ספרינגס, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
פטירה	24 בפברואר 2020 (בגיל 101); ניופורט ניוז, וירג'יניה, ארצות הברית
שם לידה	Creola Katherine Coleman
ענף מדעי	orbital mechanics, מתמטיקה חישובית, מתמטיקה, הנדסת אווירונאוטיקה, פיזיקה
מקום קבורה	Hampton Memorial Gardens
מקום לימודים	קולג' המדינה של וירג'יניה המערבית (1937); אוניברסיטת וירג'יניה המערבית (1940) ;
מוסדות	נאס"א (1958–1986); הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה (1953–1958) ;
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לנשים (2022); מדליית האברד (2020); מדליית הזהב של הקונגרס (2019); 100 נשים (BBC) (2016); Arthur B.C. Walker II Award (2016); נשות וירג'יניה בהיסטוריה (2016); NCWIT Pioneer in Tech Award (2015); מדליית החירות הנשיאותית (2015) ;
מספר צאצאים	3

קתרין קולמן גובל ג'ונסון (באנגלית: Katherine Coleman Goble Johnson;‏ 26 באוגוסט 1918 – 24 בפברואר 2020) הייתה מתמטיקאית אפרו-אמריקאית, שתרמה תרומה מכרעת להצלחתן של הטיסות המאוישות של נאס"א, ובכך לתוכנית החלל האמריקאית בכללותה. בעבודתה כמחשבת היא הייתה ידועה ביכולתה לבצע חישובים מסובכים במהירות ובדיוק, והיא חישבה רבים ממסלולי הטיסה והחירום של טיסות נאס"א. בהמשך עסקה באפיון המחשבים האלקטרוניים הדיגיטליים הראשונים ובהטמעתם בנאס"א.

על עבודתה מבוסס הסרט "מאחורי המספרים".

שנותיה הראשונות

קתרין קולמן נולדה בווירג'יניה המערבית, ארצות הברית בשנת 1918, והייתה הצעירה מבין ארבעה ילדים.^[1] אביה היה חוטב עצים, חקלאי ואיש תחזוקה אשר עבד בבית מלון. אמה הייתה מורה.^[2]^[3] מילדותה התבלטה בכישרונה למתמטיקה. מכיוון שבית הספר במקום מגוריה לא סיפק אפשרויות לימודים לילדים אפרו-אמריקאים מעל כיתה ג', שלחו אותה הוריה לבית ספר המרוחק 125 מייל מביתם. היא הוקפצה מספר כיתות, החלה לימודים בתיכון בגיל 10 וסיימה אותם בגיל 14.^[4] לאחר התיכון זכתה למלגת הצטיינות מלאה ללימודים בקולג' המדינה של וירג'יניה המערבית (אנ'). בעודה בקולג' היא לקחה את כל קורסי המתמטיקה האפשריים, וקורסים נוספים במתמטיקה נפתחו במיוחד עבורה. מספר פרופסורים לקחו אותה תחת חסותם, כולל הכימאית והמתמטיקאית אנג'י טרנר קינג (אנ') שליוותה ותמכה בג'ונסון בזמן התיכון. היא סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובצרפתית בהצטיינות יתרה ב-1937 ולאחר מכן עבדה כמורה למתמטיקה.

ב-1939 היא הפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהפרה את ההפרדה הגזעית בתארים המתקדמים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית. היא הייתה האישה היחידה מבין שלושת הסטודנטים שנבחרו ללמוד באוניברסיטה זו, לאחר פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית ב-1938, אשר קבעה כי מדינות אשר סיפקו חינוך ללבנים היו חייבות לספק חינוך גם לאפרו-אמריקאים, בתוך המדינה עצמה.^[3]^[5]^[6] היא התפטרה מעבודתה כמורה ונרשמה ללימודי תואר שני במתמטיקה, אך נשרה לאחר סמסטר אחד בלבד עקב החלטתה להקים משפחה עם בעלה.^[6]

קריירה

אף על פי שג'ונסון החליטה לעסוק במחקר מתמטי למחייתה, כניסה לתחום זה הייתה קשה לאפרו-אמריקאים ונשים (קל וחומר לנשים אפרו-אמריקאיות), ובתחילת הקריירה שלה היא עבדה כמורה. רק ב-1952 סיפרה לה אחותה על מעבדת מחקר בתחום החלל שהוקמה על ידי הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה (שלימים הפכה לנאס"א) בווירג'יניה. ג'ונסון ובעלה עברו להתגורר בסמוך ולאחר מאמצים של קרוב לשנה היא הצליחה להתקבל לעבודה במעבדה, כחלק מקבוצת נשים אפרו-אמריקאיות שהועסקו כמחשבות ובצעו את החישובים מתמטיים המסובכים שנדרשו על מנת להפיק את מסלולי הטיסה של החלליות.

בשנים 1953–1958 ג'ונסון עבדה בביצוע חישובים והתייחסה אל הקבוצה כאל "חשבונאיות לובשות חצאית". עקב חוקי ההפרדה הגזעית, אפרו-אמריקאים עבדו, אכלו והשתמשו בשירותים שונים מאשר העובדים הלבנים, ושלט על משרדן של קבוצת הנשים הכריז כ"חשבונאיות צבעוניות". חרף הקשיים על רקע אפליה גזעית ומגדרית, הצליחה ג'ונסון להתבלט בעבודתה. בזכות האסרטיביות והתעוזה שלה, היא הצליחה להצטרף לישיבות הצוות, הסגורות לגברים בלבד.^[2]^[7]

בשנת 1958, הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה הפכה לנאס"א, אשר אימצה מחשבים דיגיטליים כדרך חישוב, ולכן קבוצת הנשים פורקה. בנוסף, ההפרדה הגזעית במוסד בוטלה, אך האפליה נגד נשים לא נפסקה:

כנשים בזמן ההוא, היינו חייבות להיות אסרטיביות - אסרטיביות ואגרסיביות - והמידה שבה היינו חייבות להיות כאלו הייתה תלויה במי היינו. אני הייתי חייבת להיות. בימיה הראשונים של נאס"א, נשים לא הורשו לכתוב את שמן על דו"חות - לאף אישה במחלקה שלי לא היה דו"ח על שמה. עבדתי עם טד סקופינסקי והוא רצה לעזוב ולעבור ליוסטון... אבל הנרי פירסון, הממונה עלינו - שלא היה אוהד נשים - דחף אותו לסיים את הדו"ח שעבדנו עליו ביחד. בסופו של דבר, טד אמר לו, "קתרין תסיים את הדו"ח, היא במילא עשתה את רוב העבודה". כך טד לא השאיר ברירה לפירסון; אני סיימתי את הדו"ח והשם שלי היה חתום עליו, וזו הייתה הפעם הראשונה ששמה של אישה מהמחלקה שלנו הופיע על משהו.

— ^[8]

משנת 1958 ועד לפרישתה בשנת 1986, ג'ונסון עבדה כטכנולוגית תעופת חלל ובמהלך הקריירה שלה עברה לענף השליטה בחלליות. ב-1959 חישבה את המסלול של משימת מרקורי-רדסטון 3, משימת החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית במסגרת תוכנית מרקורי, בה שוגר לחלל האסטרונאוט אלן שפרד.^[9] היא חישבה את המסלולים, את חלונות ההשקה ואת מסלולי החזרה במצב חירום לטיסות רבות של תוכנית מרקורי ויצרה תרשימי ניווט אסטרונומי שאפשרו לאסטרונאוטים לנווט במקרה של כשל במכשירים האלקטרוניים. ב-1962 ביצעה את חישוב הגיבוי הידני למשימת מרקורי-אטלס 6 של ג'ון גלן, שבה נעשה לראשונה שימוש במחשב אלקטרוני לקביעת המסלול ומיקום הנחיתה. ג'ון גלן ביקש אותה ספציפית, וסירב לטוס אלא אם היא תאשר את החישובים.^[9]^[10]^[11]

בהמשך, ג'ונסון עבדה ישירות עם מחשבים דיגיטליים. בעזרת יכולותיה והמוניטין המקצועי שלה כמדענית מדויקת ביותר, היא סייעה לאחרים לבטוח בטכנולוגיה החדשה.^[12] בשנת 1961, עבודתה עזרה למצוא את הקפסולה של אלן שפרד במהירות לאחר הנחיתה, בזכות חישוב מדויק של המסלול.^[13]

ב-1969 השתתפה בחישובי המסלול של משימת אפולו 11 לירח.^[9]^[12] בשנת 1970 היא השתתפה במשימת אפולו 13. לאחר שמיכל חמצן התפוצץ על סיפון החללית והצוות היה צריך לחזור לכדור הארץ בביטחה, עבודתה על תרשימי ונוהלי גיבוי עזרה לאסטרונאוטים לקבוע מסלול בטוח חזרה^[12] בעזרת מערכת תצפית על כוכב אחד, אשר מאפשרת לאסטרונאוטים לקבוע את מיקומם בדיוק גבוה. ג'ונסון אמרה: "כולם היו מודאגים מהדרך לשם. אנחנו דאגנו להחזירם".^[13] בהמשך הקריירה שלה בנאס"א השתתפה בתוכנית מעבורות החלל ובתכנון המשימות למאדים.^[14]

חיים אישיים

קתרין (קולמן) נישאה ב-1939 להנרי גובל ולזוג נולדו שלוש בנות. בשנת 1953 עברה המשפחה סמוך למתקן הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה על מנת שקתרין תוכל להגיש מועמדות לעבודה במתקן. גובל נפטר ב-1956 בשל גידול מוחי.

ב-1959 קתרין נישאה לג'יימס ג'ונסון, שהיה בעל עבר צבאי במלחמת קוריאה.^[15] הזוג התגורר בהמפטון, וירג'יניה.

ג'ונסון נפטרה ב-24 בפברואר 2020, בגיל 101.^[16]

פרסים ומורשת

ג'ונסון הייתה מחברת שותפה ל-26 מאמרים מדעיים. היא נחשבה למודל לחיקוי ופורצת דרך במדע החלל ובמחשבים.^[17]

ב-2015 העניק לה נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, את מדליית החירות הנשיאותית, וב-2019 הוענקה לה מדליית הזהב של הקונגרס, שני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית.

ב-2016 נקרא על שמה הבניין החדש לחישוביות של נאס"א, באירוע לציון 55 שנים לטיסת החלל של אלן שפרד. באירוע, נאמר אודות ג'ונסון: "מיליוני אנשים בעולם צפו בטיסתו של שפרד, אבל מה שהם לא ידעו הוא שהחישובים שלקחו אותו בביטחה לחלל ובחזרה הביתה נעשו על ידי קתרין ג'ונסון".^[15] באותו אירוע, הוענק לג'ונסון פרס "סנופי כסוף" אשר מוענק לאלו שתרמו תרומה יוצאת דופן לבטיחות טיסות והצלחת משימות.

ב-2016 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "מאחורי המספרים" על פעילותן של ג'ונסון ונשים אפרו-אמריקאיות נוספות בתוכנית מרקורי ובנאס"א. את ג'ונסון מגלמת בסרט טראג'י פ. הנסון. באותה השנה, היא הופיעה בסדרת "ללא זמן" של NBC וכן היא נכללה בסדרה "100 נשים" של ה-BBC, כאחת ממאה נשים משפיעות בעולם.^[18]

בשנת 2017, חברת לגו הנציחה את דמותה בסט "נשות נאס"א", יחד עם סאלי רייד, מרגרט המילטון, מיי ג'מיסון וננסי גרייס רומן.^[19]

ב 20.2.21 נשלחה חללית המשא הבלתי המאוישת סיגנוס NG-15 לשם אספקת תחנת החלל הבינלאומית, המשימה נקראה על שם קתרין.^[20]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתרין ג'ונסון בוויקישיתוף

קתרין ג'ונסון, באתר MacTutor (באנגלית)
קתרין ג'ונסון באתר נאס"א
ביוגרפיה באתר visionaryproject.org
קתרין ג'ונסון המתמטיקאית שחישבה את המסלול לאפולו 11 נפטרה בגיל 101, באתר "הידען", 01 במרץ 2020.
ד"ר יוחאי וולף, הנשים השחורות שניצחו במירוץ לחלל, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 23 בינואר 2017
הניו יורק טיימס, הסיפור שלא סופר על המתמטיקאיות השחורות ששיגרו אסטרונאוטים לבנים לירח, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2016
המתמטיקאית שחישבה מסלולים בחלל מתה בגיל 101, 24 בפברואר 2020
קתרין ג'ונסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קתרין ג'ונסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ The Woman the Mercury Astronauts Couldn’t Do Without - Issue 43: Heroes - Nautilus, Nautilus
^ ¹ ² Katherine Johnson: Visionary Videos: NVLP: African American History, www.visionaryproject.org
^ ¹ ² "West Virginian of the Year: Katherine G. Johnson". Charleston Gazette-Mail (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-01.
^ Bolden, Charles. "Katherine Johnson, the NASA Mathematician Who Advanced Human Rights with a Slide Rule and Pencil". Vanity Fair (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.
^ "Missouri ex rel. Gaines v. Canada 305 U.S. 337 (1938)". Justia Law (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.
^ ¹ ² Loff, Sarah (2016-11-22). "Katherine Johnson Biography". NASA (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.
^ הנשים השחורות שניצחו במירוץ לחלל, באתר davidson.weizmann.ac.il
^ Johnson_Katherine biography, www-history.mcs.st-and.ac.uk
^ ¹ ² ³ Smith, Yvette (2015-11-20). "Katherine Johnson: The Girl Who Loved to Count". NASA (באנגלית). נבדק ב-2017-03-02.
^ "Katherine G. Johnson". MAKERS (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-01-05. נבדק ב-2017-03-02.
^ "Katherine Johnson, the Woman Who Inspired "Hidden Figures," Is GOAT". Inverse. נבדק ב-2017-03-02.
^ ¹ ² ³ Katherine G. Johnson, Biography (באנגלית)
^ ¹ ² "The unbelievable life of the forgotten genius who turned Americans' space dreams into reality". Business Insider (באנגלית). נבדק ב-2017-03-02.
^ "Katherine Johnson Turns 98". PEOPLE.com (באנגלית אמריקאית). 2016-08-26. נבדק ב-2017-03-02.
^ ¹ ² Johnson_Katherine biography, www-history.mcs.st-and.ac.uk
^ המתמטיקאית שחישבה מסלולים בחלל מתה בגיל 101, באתר ynet, 24 בפברואר 2020
^ 404 Not Found, blogs.sun.com
^ BBC 100 Women 2016: Who is on the list?, אתר BBC, ‏21 בנובמבר 2016
^ A new LEGO set honors the women of NASA—and it looks pretty awesome, אריק ברגר, אתר arstechnica, מתאריך 18 באוקטובר 2017
^ NASA Commercial Resupply Mission-NG-15, Northrop Grumman (באנגלית)

[1] The Woman the Mercury Astronauts Couldn’t Do Without - Issue 43: Heroes - Nautilus, Nautilus

[הערה_מספר_20170308045859:2-2] ¹ ² Katherine Johnson: Visionary Videos: NVLP: African American History, www.visionaryproject.org

[הערה_מספר_20170308045859:0-3] ¹ ² "West Virginian of the Year: Katherine G. Johnson". Charleston Gazette-Mail (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-01.

[4] Bolden, Charles. "Katherine Johnson, the NASA Mathematician Who Advanced Human Rights with a Slide Rule and Pencil". Vanity Fair (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.

[5] "Missouri ex rel. Gaines v. Canada 305 U.S. 337 (1938)". Justia Law (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.

[הערה_מספר_20170308045859:1-6] ¹ ² Loff, Sarah (2016-11-22). "Katherine Johnson Biography". NASA (באנגלית). נבדק ב-2017-03-01.

[7] הנשים השחורות שניצחו במירוץ לחלל, באתר davidson.weizmann.ac.il

[8] Johnson_Katherine biography, www-history.mcs.st-and.ac.uk

[הערה_מספר_20170308045859:3-9] ¹ ² ³ Smith, Yvette (2015-11-20). "Katherine Johnson: The Girl Who Loved to Count". NASA (באנגלית). נבדק ב-2017-03-02.

[10] "Katherine G. Johnson". MAKERS (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-01-05. נבדק ב-2017-03-02.

[11] "Katherine Johnson, the Woman Who Inspired "Hidden Figures," Is GOAT". Inverse. נבדק ב-2017-03-02.

[הערה_מספר_20170308045859:4-12] ¹ ² ³ Katherine G. Johnson, Biography (באנגלית)

[הערה_מספר_20170308045859:5-13] ¹ ² "The unbelievable life of the forgotten genius who turned Americans' space dreams into reality". Business Insider (באנגלית). נבדק ב-2017-03-02.

[14] "Katherine Johnson Turns 98". PEOPLE.com (באנגלית אמריקאית). 2016-08-26. נבדק ב-2017-03-02.

[הערה_מספר_20170308045859:6-15] ¹ ² Johnson_Katherine biography, www-history.mcs.st-and.ac.uk

[16] המתמטיקאית שחישבה מסלולים בחלל מתה בגיל 101, באתר ynet, 24 בפברואר 2020

[17] 404 Not Found, blogs.sun.com

[18] BBC 100 Women 2016: Who is on the list?, אתר BBC, ‏21 בנובמבר 2016

[לגו-19] A new LEGO set honors the women of NASA—and it looks pretty awesome, אריק ברגר, אתר arstechnica, מתאריך 18 באוקטובר 2017

[20] NASA Commercial Resupply Mission-NG-15, Northrop Grumman (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]